מאפייני פנינים
צבע הפנינה
כמו בחיים , גם לפנינים יש צבעים שונים ומגוונים. הצבע תלוי בגורמים רבים כגון:אזור המחיה ,סוג הצדפה, אקלים , המזון שצורכת הצדפה.כיום ידוע , שלפנינים יש למעלה מ 20,000 צבעים בגוונים שונים .הצבעים משתנים בתחום שבין לבן ,שחור,כסוף,ורוד,אפור ,סגול וזהוב.הצבע הנחשק והיקר ביותר הוא זהב. השני ביוקרתו הינו הצבע הלבן - שגם הוא אינו קבוע,ולפעמים הוא מתאפיין בנגיעה קלה של צבע כחלחל או ורדרד.
בפנינים , צבע זהוב מתקבל בדרך כלל מפנינים של מים מלוחים ,המגודלות לרוב בדרום מזרח אסיה או יפאן. כיום ישנם נסיונות לתרבת פניני אגמים על מנת לקבל את הצבע הזהוב, היות ופניני מים מלוחים קשות לגידול ,והצבע הזהוב נדיר יחסית. כמו כן, אחת הסיבות היא מחירן היקר בהשוואה לשאר הפנינים.
פנינים בצבע שחור הן לרוב פנינים הנקראות "טהיטי" ,על שם האי המפורסם באוקיינוס השקט. יחד עם זאת , לרוב הן מתורבתות באיי פולינזיה הצרפתית או באזורים מסויימים באוסטרליה. אף על פי שהן נקראות "פנינים שחורות" ,מבט מקרוב יגלה כי צבען האמיתי הוא לרוב ברונזה כהה. כאמור , גם בפנינים אלו ישנם גוונים רבים והם לרוב גוונים כהים ,הנעים בין הצבעים אפור בהיר, ירוק מתכתי ,עד לגוון סגול-שחור .
פנינים בצבע לבן או כסוף על גווניו מתקבל מפנינים הגדלות במים מלוחים או מתוקים. כאשר הצבע הכסוף הנחשק ביותר מתקבל מפניני מים מלוחים. יחד עם זאת , גם בפנינים של מים מתוקים ישנם כיום גוונים לבנים נדירים, שערכן בשוק יכול להגיע לאלפי דולרים.
פנינים צבעוניות, לרוב מתקבלות מפניני מים מתוקים. בין הגוונים הנפוצים בשוק התכשיטים הם: אפרסק ,סגול-לילך,ורוד,ואפור כחלחל. כאמור, גוונים אלו אינם קבועים ,ומשתנים מפנינה לפנינה,ומגיעים עד לכדי 20,000 גוונים!
הגבול הוא הדמיון ..
גודל הפנינה
גודל הפנינה הוא אחד הגורמים המכריעים בערכה של הפנינה.בפנינים מתורבתות של מי ים ניתן למצוא גדלים הנעים בין-8-18 מ"מ ולפעמים אף גדולות יותר. גודל הפנינים משתנה לפי אורך חיי הצדפה שבה הם חיים,וכמו אצל בני אדם,גם אם הפנינים הם מאותו סוג של צדפה ,יש בינהם גדולים יותר וקטנים יותר. הגודל הממוצע של פנינים ים
המצויות בשוק התכשיטים הינו 14-15 מ"מ.
בפנינים של מים מתוקים הגודל נע בין 2-13 מ"מ ,והנסיונות לתרבת גדולות יותר נמשך כל הזמן. באחרונה הצליחו לגדל פנינים של מים מתוקים בקוטר של 15-16 מ"מ, אך עם זאת עדיין פנינים של מים מתוקים בגודל זה נחשבות לנדירות ויקרות.
הקושי הרב בהשגת גדלים יוצאי דופן, הוא בעיקר בפנינים שצורתם עגולה,ושפני השטח שלהם חלקות ואינן פגומות.בפנינים שאינן עגולות, לדוגמא ,ניתן למצוא ביתר קלות פנינים בגדלים של 15 מ"מ ואף גדולות יותר ,אם כי צורתן היא בארוק (אמורפי).
צורת הפנינה
בניגוד לדעה הרווחת, רוב הפנינים אינם עגולות ,אלא בצורה הדומה לתירס או לצורת תפו"א.
פנינים בצורת "טיפה" - נחשבות ליקרות ,אם כי עדיין לא יקרות כמו עגולות. ניתן למצוא בשוק התכשיטים, אך הבעיה היא שקשה להשיג זוג תואם,כיוון שלכל פנינה יש מבנה מעט שונה ,חלק רזות יותר או ארוכות יותר, מה גם שלמצוא צבע זהה מקשה עוד יותר בפנינים של צורת טיפה.
פנינים בצורת "בארוק" - צורה הנחשבת אמורפית (חסרת צורה מוגדרת מבחינה גאומטרית),אין גבול לצורות המוגדרות תחת קטגוריה זו. כיום נעשה שימוש נרחב בתעשיית התכשיטים בפנינה זו ,כיוון שלעיתים היא מזכירה צורה של חיה כלשהי,לכך מוסיפים נגיעות של זהב על מנת להדגיש את צורת אותה חיה. הן נחשבות ליקרות ,במיוחד כאשר הן מעל לגודל של 10 מ"מ .
פנינים בצורת "אורז"- נחשבות לנפוצות ביותר ,ואכן צורתן מזכירה מבנה של אורז ,ונחשבות לזולות ביותר .בד"כ גודלן אינו עולה על 4-5 מ"מ .
ברק הפנינה
בין A ל AAAAA כלומר , דרגת הברק הטובה ביותר היא 5 פעמים A , ואילו הטובה פחות היא בעלת A אחד בלבד .
מה שהופך את ה"טריפל איי" כיום, לדרגת ברק יחסית בלבד.
ברק הפנינים גם הוא נקבע כתוצאה ישירה של איכות הגידול וסוג הצדפה. כדי למצוא פנינים בעלי ברק טוב, סוחרים אוהבים את הפנינים בעלי ה"עומק" , כלומר,פנינים כאלו שנראה כאילו הברק שלהם בא עמוק מבפנים. תופעה זו לרוב מצויה בפנינים שהגרעין שלהם הוא קטן במיוחד, ככה שהם מכילות שכבות רבות יותר של החומר שבהם ציפתה אותם הצדפה ( ראה ערך "אם הפנינה"), וכך נוצר מראה של ברק עם עומק.
יחד עם זאת, לגדל פנינים כאלו לוקח זמן רב,כיוון שצריך לתת לצדפה זמן רב יותר כדי לצפות את הגרעין בשכבות מרובות. דבר המעמיד לפעמים את בעלי חוות הפנינים בדילמה , כיוון שבאותו זמן הם יכולים לגדל פנינים גדולות יותר עם ברק נמוך יותר.
פני שטח הפנינה
כאמור, כיוון שהפנינה היא תוצר מוגמר מן הטבע, על פני שטח הפנינה מצויים פגמים מסויימים. הפגמים הם לרוב חיצוניים ונראים לעין. יחד עם זאת , גם כאן ישנם דרגות מסוימות של פגמים. פנינים אשר פני השטח שלהם חלקות ונקיות לחלוטין , נחשבות לנדירות במיוחד בגדלים מעל 8 מ"מ. ככל שקוטר הפנינה גדול יותר , כך קשה יותר למצוא פנינים שפני השטח שלהן מושלמות. יש להדגיש שפנינים אשר נקיות לחלוטין מפגמים ,וגודלן עולה על 8 מ"מ ,
מעוררות לעיתים חשדות בקרב סוחרי הפנינים, באשר למקוריותן . לכן , זהו טבעי ומקובל למצוא פגמים קטנים על גבי פנינים, אשר לעיתים מעידים על היותם פנינים אמיתיות ,ולא תחליף דמוי פלסטיק .
הפגם הראשון והמצוי ביותר הוא דמוי נקודה קעורה המופיע על פני השטח של הפנינה, ונחשב לפגם קל יחסית ,שבד"כ משפיע מעט מאוד על מחיר הפנינה- בתנאי שאינו מופיע יותר משלוש- ארבע פעמים על אותה פנינה. אם יותר מ 30% משטח הפנינה מכוסה בנקודות אלו ,ערך הפנינה יורד בצורה משמעותית כיוון שנקודות אלו משפיעים על הברק ,ומונעות מהאור היוצא מהפנינה לצאת בצורה חלקה.
הפגם השני ,הוא מעין שריטות או עכרוריות של שטח הפנינה. פגם מסוג זה נחשב לקל אף הוא , אך זאת בתנאי שהוא מופיע פעמים בודדות על גבי הפנינה; באם הוא מכסה שטח גדול מפני שטח הפנינה , ערך הפנינה יורד בהתאם.
הפגם השלישי המצוי בפנינה ,הוא פס דמוי חריץ , העובר לאורך הפנינה . פגם זה נחשב לקשה יותר ,במיוחד אם על גבי שטח הפנינה ישנם פסי חריץ רבים , המורידים בצורה משמעותית את ערך הפנינה. גם בפגם מסוג זה ,ישנם סוגים רבים; פסי חריץ עמוקים, פסי חריץ עדינים, ופסים קלים ביותר , שקשה לראותם בעין.
הפגם הרביעי המצוי בפנינה , הוא פגם אשר מכונה"חור שחור". פגם זה נחשב לשלישי בחומרתו,והוא מאופיין ע"י נקודה או חור שחור על פני שטח הפנינה . פגם זה לרוב מופיע בפנינים שהגרעין שלהן גדול במיוחד,או שהגרעין שלהן הוא בצורה לא עגולה. אם פגם זה מופיע על גבי פנינה לבנה ועגולה ,הא לרוב אינו מגיע לחנויות תכשיטים , אלא לידי רוכלים או סוחרי אבני חן זולות. פגם מסוג זה מוריד את ערך הפנינה יותר משאר כל הפגמים ונחשב לפגם החמור ביותר.
כאמור לעיל , פני שטח הפנינה משפיעם על ברק הפנינה , לכן , גם את ערך זה ,
מדרגים הסוחרים באותיות כמו שהסברנו בערך "ברק הפנינה"
