ליטוש יהלומים

תכנון מקדים - סימון וניסור

לאחר תהליך הכרייה , יהלומים נשלחים לתהליכי עיבוד וליטוש. בשלב הראשון, בודקים את ערך היהלום לפי הגודל המקסימלי שניתן להפיק ממנו ,עם איכות ניקיון מקסימלית. אם צורת היהלום היא אוקטהדרון, כלומר בעלת שמונה פאות (כמו 2 פירמידות דבוקות אחת לשניה בבסיסיהן) , יהיה גם צורך לנסרו. הסיבה לכך היא צורתו; גם לאחר ש שתיכננו את היהלום למקסימום משקל, עדיין ישאר חלק קטן מסויים ,(תלוי במיקום התכלילים) ש"ילך לאיבוד" אם לא ינסרו אותו מהיהלום. שלב זה של תכנון היהלום לניסור או ליטוש יהלומים ,נקרא "שלב הניקוד" , או "שלב הסימון" כיוון שמסמנים בעט מיוחדת את מודל היהלום ,לפיו ינסרו , או ילטשו את היהלום.

פתיחת מסילת ליטוש

לאחר שלב הניסור ,באם התבצע (ישנם יהלומים בצורות שונות מאוקטדהרון שאינן מצריכות ניסור) מתחיל השלב של ליטוש היהלום . כיוון שיהלום הוא החומר הקשה ביותר בטבע, ליטוש יהלומים אינו יכול להתבצע אלא אך ורק על ידי יהלומים . לכן, הלוטש משתמש באבקת יהלומים אותה הוא מורח עם דבק מיוחד , על גבי אופן הליטוש. לאחר מכן, הלוטש עובר עם יהלום תעשייתי (יהלום הקרוי "בורט") על גבי האופן המרוח באבקה המשוננת, עד אשר הוא נעשה חלק . בשלב זה , האופן נחשב "פתוח" ,ואפשר ללטוש בו יהלומים שאינם יהלומי תעשיה. ליטוש יהלומים לצורך תכשיטים ונוי הוא מקצוע עדין מאוד, ולכן קודם מחליקים את האופן על ידי יהלומי תעשיה שערכם נמוך מאוד.

ליטוש היהלום וסיכוניו

לאחר שהאופן פתוח , מתחיל הלוטש ללטוש את היהלום לפי הסימון ,ולאורך כל הדרך עליו להיזהר לא לפגום באיכות היהלום ,או לחממו יתר על המידה על ידי ליטוש ,שמא יתפוצץ או יתרסק .כמו כן עליו להיזהר ממעברי חום-קור מהירים, הגורמים אף הם לנזק או אפילו פיצוצים בתוך היהלום. ליטוש יהלומים נחשב לעסק מסוכן מאוד, כיוון שמסכנים ממון רב יחסית ,ובאופן תיאורטי, כל יהלום יכול להתפוצץ במהלך הליטוש. בנוסף לזאת עליו ללטש את היהלום לגודל מסוים ,ולרוב גם לשפר את איכות הניקיון שלו, על ידי ליטוש חלק מהתכלילים שלו . לכן, בתחילה הלוטש לוטש באופן כללי כמה פאות מקיפות ,אשר ישמשו בסיס להמשך ליטוש היהלום . לאחר השלמת ליטוש זה, הלוטש שולח את היהלום ל"חיתוך" בו מעגלים את בסיס היהלום , ויוצרים מעין חגורה הקרויה " רונדיסט " .

ליטוש יהלומים קלאסי הקרוי "בריליאנט" ,ובעברית "עגול" ,בנוי 16 פאות בסיסיות , אותן לוטשים לאחר החיתוך הראשוני ( השלב הקודם בו מעגלים את חגורת היהלום) . כאשר למעשה ,לרוב חוזרים על שלב זה ועל שלב העיגול 2-3 פעמים ולעיתים אף יותר ,עד להשלמת הליטוש.לאחר שהליטוש מושלם ב 16 הפאות הבסיסיות, עוברים על פאות אלו במה שנקרא "מסילת צחצוח" ,אזור בו מפזרים אבקת יהלומים עדינה במיוחד,המתאימה לצחצוח.

צחצוח

צחצוח יהלומים נחשב לשלב העדין ביותר של ליטוש יהלומים , כיוון שהוא מצריך ריכוז גבוה , ובחינה קפדנית של הצחצוח תוך כדי העבודה ; כל פאה העוברת צחצוח חייבת לשמור על גודל זהה לחברותיה, וצחצוח עודף ישנה את גודל הפאה ,ויקטין את חברותיה. זאת , כיוון שגם הצחצוח הוא ליטוש , רק עדין וצפוף יותר.

ברלנד

לאחר שלב הצחצוח של 16 הפאות הבסיסיות , נשלח היהלום לליטוש הקרוי "ברלנד". ליטוש ברלנד הוא השלב הסופי של ליטוש יהלומים , בו הלוטש מפצל את פאות היהלום ; 8 פאות הפוויליונים מפוצלים ל 24 ליטושים , ואילו פאות הכתר מפוצלות ל 32 פאות.יחד עם פאת הבסיס התחתונה,"הלוח", יש ביהלום 57 ליטושים הקרויים פאסטים. נדגיש שליטוש הברלנד , אינו עמוק כמו הפאות הבסיסיות, ומטרתו היא לשבור במעט את זוויות הסיס על מנת להוסיף אפקט של אור ונצנוץ ליהלום. כמו כן, תהליך ליטוש הברלנד אורך כמה שעות, בעוד שהשלבים שקדמו לו אורכים כמה ימים של עבודה . יחד עם זאת ,הוא נחשב לשלב מודרני יחסית של ליטוש יהלומים , כיוון שבעבר כלי הליטוש והחיתוך של יהלומים לא היו מספיק מדויקים לליטוש ברלנד ,לכן ליטוש יהלומים לא כלל את שלב הברלנד , אלא רק 16 פאות + לוח .